IGPS

IGPS

למידה מתוקשבת לבין "ניהול הידע"

סיפורי לקוח: המפגש בין "למידה מתוקשבת לבין "ניהול הידע"

"דווקא בגלל העובדה שאנו חיים בתקופה כלכלית לא פשוטה, בתקופה דינאמית שבה ההישרדות היא מטרה בפני עצמה וקיים צורךלהתאים את יכולות הארגון לדרישות המשתנות תדיר – תהליכי למידה וניהול ידע הם בגדר Must, אני תקווה שארגונים לא יפסיקו תהליכים קיימים של ניהול ידע באמתלה של חוסר בתקציבים ולא Nice to have אלא, ישכילו להבין שבעקבות המצב במשק יש להתניע ולהשקיע בתחום הזה כמנגנון ומתודולוגיה סדורה לשינוי, התאמה והתחדשות שתשמר את יכולות התחרות של הארגון ואת שרידותו"

ראיון החודש שלנו הפעם הוא עם מילי פרימילי היא מנהלת ידע ופיתוח עסקי בתפנית, תפניטק ובדיאלוג(האוניברסיטה הפתוחה) ובשנתיים האחרונות חברה ב"פורום מנהלי ידע בארגונים בישראל/ בעלת תואר שני במחשבים וחינוך מאוניברסיטת ת"א ודוקטור בתחום ניהול ידע בהשכלה הגבוהה מאוניברסיטת בר אילן

שאלה: כיצד את רואה את הקשר בין Km – ל e-learning?

תשובה: הקשר בין Km –לe-learning הוא קשר דו צדדי ומאוד מעניין: קיימים מצבים בהם כלי Km-משמש ככלי עבור אסטרטגיית הe-learning, במצבים אחרים ניתן לראות ב Km-כאחד הכלים לניהול E-learning –הראייה הרווחת היא לראות את ה E-learning – עבור הידע.

בכל מקרה הקשר בין שניהם הוא קשר מפרה ותומך.

שאלה: האם הקשר הזה מתקיים בשטח ?

תשובה: בתהליכי למידה מתוקשבת מושם דגש על התוצרים, התוצאות והטכנולוגיה ופחות על התהליך עצמו. בד"כ לא מקצים זמן ל "חשיבה על חשיבה" כאשר יממשו את הכלים שלניהול הידע תהליך הלמידה עצמו יתרם בצורה מאוד משמעותית. הקשר הזה עדיין לא נחקר מספיק והשינוי יגיע בעקבות מחקרים.

שאלה: כיצד קובעים את המינון בין השניים ?

תשובה: כמו כל תהליך קובעים את המינון ע"פ המטרה ואז יש לחשוב על הכלים ועל הטכניקות השונות אם המטרה היא למידה של נושא מוגדר, התהליך צריך להתרכז סביב ה E-learning ואם המטרה היא מיצוי חוכמת הארגון להשגת מטרות עסקיות ניהול הידע הופך לכלי.

המטרה קובעת את הדגשים.

שאלה: מה את רואה היום? כיצד ניהול הידע מתרחש היום ?

תשובה: אני אתייחס לתשובה משתי זוויות: זווית תהליכית וזווית טכנולוגית מהזווית התהליכית, ארגונים רבים מתייחסים לניהול ידע כמו אל פרוייקט, שיש לו התחלה וסוף. ניהול ידע אמיתי טומן בחובו תהליך מתמיד של שיפור והתחדשות. לפרמטרים מסוג כזה אין נקודת סיום ולא צריך שתהיה, אך לחשיבה הניהולית הכלכלית קשה לתפוס את זה. בזווית הטכנולוגית נמצאים הספקים הטכנולוגיים. אלו האחרונים מדברים בנשימה אחת על ניהול ידע ולמידה מתוקשבת.

לא תמיד אותם הכלים יכולים לשמש בשני המקרים לאותה המטרה, למרות שהדיכוטומיה קשה ולא חד ערכית.

שאלה: קיימות שתי גישות עיקריות להתנעה ולשימור של תהליכי ניהול ידע ולמידה:Bottom up -ו Top down מהי הגישה שעובדת לפי ניסיונך?

תשובה: השאלה באיזה כובע אתה נמצא: יועץ חיצוני שמגיע מבחוץ יעדיף לנקוט בשיטת ה Top down ולהתחבר להנהלה ול Core business מנקודת ראות של ההנהלה.

מנהל ידע לעומת זאת צריך לעבוד מלמטה -אני מאמינה באמרה שידע חייבים לנהל בנוח ולא בכוח: אותם האנשים והצוותים שעובדים בארגון הם אלה שיוצרים את התהליך ומפיקים תוצאות, ההתייחסות אליהם צריכה להיות משמעותית ומהותית.

מנסיוני, כל עובד, בוודאי עובדי ידע, מקבל בחיוב פניות ,שאלות והתייחסות כאל מומחה או מקור ידע לצערי המסגרת הארגונית המסורתית מכניסה את האנשים למצב שמרגיל את העובד להחזיק את הידע אצלו ולא מעודדת שיתוף ולמידה הדדית. ניהול הארגון באסטרטגיה של ניהול ידע ולמידה ארגונית ישנה את המסגרת ויעודד תרומה, שיתוף וחדשנות.

איציק לוי ישמח לבקר בבית העסק לפגישת היכרות על מנת לגלות את הסוד הטמון בדרך של IGPS לחשיפת רווחים חבויים